גז"ז
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
35112-04-12
15/08/2013
|
בפני השופט:
שרה מאירי
|
| - נגד - |
התובע:
אהובה רצאבי
עו"ד עליזה לוין
|
הנתבע:
משרד הבריאות - מדינת ישראל
עו"ד הילה כפיר(פמת"א
|
| פסק-דין |
1. זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מ-28.2.12 שקבעה כי סוג הליקוי אינו נכלל ברשימת המחלות המנויות בתוספת לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד - 1994.
טוענת המערערת כי לקתה הועדה באלה:
א. בתחום העור לא התייחסה לאישור ד"ר שמרוט רסל מ-16.1.11 באשר לקיום alopecia ומבדיקת ד"ר שפירא מ-30.6.11 במסגרת ההכרה בה.
ב. בועדה לא נכח נוירולוג, כמתחייב מועדה קודמת ומנימוקי הערעור.
ג. באי הכרה במחלת Myeloma Multiple ("המחלה") (משהועדה ציינה כי הכרה במחלה זו מצוייה בדיון משפטי ולא היא; הכרה במחלה מצויה בבדיקה מחקרית - ובספק, יש להכיר; לא יתכן שתופלה מול מקרה אחר בו ביהמ"ש העליון אישש הסכמה לפיה ועדה בדרג ראשון הכירה במחלה).
ד. לו הוכרה בתחום העור היתה יכולה להיות מוכרת בתחום הנפשי כשבדרג ראשון נבדקה ע"י פסיכיאטר שזיכה ב-10%.
ה. המשיב הגיש ערר על דרג ראשון; בהעדר נימוקי הערעור - ברור שסבר כי המערערת זכאית להכרה באחוזי נכות. משבהודעת הערעור נאמר שהוא "בכל התחומים בהם דנה הועדה" - ועדת הערר צריכה לכלול גם נוירוכירורג, ומשכך, עסקינן בפגם בהרכב.
ו. המערערת מפנה לבג"צ 4968/10 ("ממוקה") ובו הסכמת הצדדים להשאיר החלטת דרג ראשון לפיה נקבעו לנפגע שם 100% בגין המחלה.
משעסקינן בחוק סוציאלי - אין המשיב יכול לנהוג איפה ואיפה. עצם המתנת המשיב - כמוה ספק - ולכן יש להכיר בה.
2. ביום 5.6.12 טענו בפניי הצדדים:
המערערת חזרה על טענותיה, כולל עתירה לקבלת הערעור, משלא הגיש המשיב תגובתו לערעור, כמו גם לא לשמוע כלל את נימוקי המשיב.
אין בחוק מניעה כי המחלה תכלל.
המשיב ביקש להגיש עמדתו, כבקשות הדחייה שהגיש, וכן ביקש כי ישמע מר שחר.
לאחר התנגדות המערערת, בהנמקה כי אין מקום לשמוע עדויות בהליך דנא, משברי היה כי אין עסקינן ב"עדויות" - הותר למר שחר לומר דברו.
מר שחר הבהיר כי נושא המחלה יוברר בחודשים הקרובים והמערערת השיבה - כי נושא הבדיקות הנעשות אינו רלוונטי להליך.
כן עתרה לחיוב המשיב בהוצאות.
3. ביום 19.3.13 הגישה המשיב תשובתו תוך שהביע התנצלותו על העיכוב בהגשתה.
המשיב עתר לדחיית הערעור:
ב- 24.2.13 התקבלה בפרקליטות חוו"ד פרופ' סיגל סדצקי, מומחית בתחום האפידמולוגיה, לפיה, לא רק שהמחלה אינה כלולה בתוספת לחוק, אלא גם אין תמיכה לכלול אותה כמחלה מזכה (חווה"ד צורפה).